מדינה דמוקרטית

	נושא	מאפיינים עיקריים
הרשות המחוקקת	מליאת הכנסת	הגוף המרכזי והעליון של הכנסת
		מורכבת מ-120 חברי כנסת, אך אינה דורשת נוכחות מלאה לפעילותה.
		דיונים על הצעות חוק, הצעות לסדר, שאילתות, והצעות אי-אמון.
		החלטות מתקבלות ברוב נוכחים, למעט מצבים הדורשים רוב מיוחד.
	וועדות הכנסת	מתנהלות דיונים מקצועיים בנושאים מגוונים (חקיקה, חקיקת משנה, התייעצות עם מומחים).
		מורכבות מחברי כנסת מסיעות שונות, בהתאמה לגודל הסיעות בכנסת.
		משקפות את עקרון הפלורליזם.
		החלטות מתקבלות ברוב דעות בוועדה.
	קואליציה	מורכבת מסיעות התומכות בממשלה, בדרך כלל מהווה רוב בכנסת.
		מבוססת על הסכמים קואליציוניים.
		מחויבת לכלול את רוב חברי הכנסת לשם תפקודה.
	אופוזיציה	כוללת סיעות שאינן חברות בממשלה ומתנגדות לה.
		מייצגת את דעת המיעוט ומשמשת אלטרנטיבה לשלטון.
		תפקידים עיקריים: ביקורת ופיקוח על השלטון, השתתפות בחקיקה ובוועדות הכנסת, והשמעת קול המיעוט בתקשורת ובכנסת
	תפקיד	מאפיינים עיקריים
	ייצוג האזרחים	הכנסת מוגדרת כבית הנבחרים של המדינה (חוק יסוד: הכנסת).
		חברי הכנסת מייצגים את האינטרסים והרצונות של האזרחים.
		הרכב הכנסת משקף את הפלורליזם בחברה הישראלית בהתאם לתוצאות הבחירות.
	רשות מחוקקת	מופקדת על חקיקת החוקים במדינה.
		חקיקת הכנסת מהווה בסיס לפעולות הממשלה כרשות מבצעת.
		הכנסת היא הרשות העליונה מבחינת סמכות חקיקתית במדינה, ומבטאת את עליונותה וריבונותה על הרשויות האחרות.
	מכוננת את הממשלה	הכנסת בוחרת את הממשלה מבין סיעות הקואליציה.
		ההסכמים הקואליציוניים קובעים את חלוקת תפקידי השרים וסגני השרים.
		הכנסת מוסמכת להביע אי אמון בממשלה ברוב של 61 חברי כנסת, ולפזר אותה תוך הצעת מועמד חלופי לראשות הממשלה.
	פיקוח וביקורת על הממשלה	הכנסת מפקחת על הממשלה כדי למנוע שימוש פסול בכוחה.
		הפיקוח מתבצע באמצעות אופוזיציה, ועדות הכנסת, אישור חוק התקציב וכלים פרלמנטריים (שאילתות, הצבעת אי אמון, וועדות חקירה פרלמנטריות).
		תהליך זה מבטיח את עקרון איזון הרשויות במדינה.
	אמצעי פיקוח	פירוט ומאפיינים
	הצבעת אי אמון	כלי פיקוח מרכזי במשטרים פרלמנטריים.
		דורשת רוב מוחלט של 61 חברי כנסת כדי להביע אי אמון בממשלה.
		הצבעת אי האמון מובילה להתפטרות הממשלה ולתמיכה במועמד חלופי לראשות הממשלה.
	חוק תקציב המדינה	קובע את תקציב המדינה לשנה (במקרים חריגים לתקופה ארוכה יותר).
		מהווה כלי מרכזי לפיקוח על סדרי העדיפויות של הממשלה.
		אישור תקציב המדינה הוא גם הצבעת אמון בממשלה: אי אישור התקציב מחייב את התפטרות הממשלה ויציאה לבחירות.
	רשות מכוננת	הכנסת מוגדרת כרשות מכוננת בהתאם לפסיקות בית המשפט.
		תפקידה לנסח את סעיפי החוקה העתידית של מדינת ישראל.
		במקום חוקה מלאה, בישראל חוקי יסוד משמשים בסיס חוקתי והם חלק מהתפקידים של הכנסת כרשות מחוקקת.
	מינוי בעלי תפקידים	הכנסת בוחרת את נשיא המדינה ואת מבקר המדינה.
		הבחירות מתקיימות אחת ל-7 שנים בבחירה חשאית.
		מדובר בתפקידים בעלי חשיבות רבה לפיקוח ולשמירה על איזון הרשויות.
הרשות המבצעת	תפקיד/סמכות	פירוט ומאפיינים
	קביעת מדיניות ויישומה	הממשלה היא רשות עצמאית הקובעת מדיניות בתחומים שבאחריות משרדי הממשלה.
		בסמכותה לקבל החלטות חשובות כגון יציאה למלחמה, חתימה על הסכמי שלום, וניהול מדיניות כלכלית-חברתית.
		מחויבת לפעול על פי חוק, לטובת הציבור, ואחראית בפני האזרחים.
	חקיקת משנה	חקיקה המבוצעת על ידי הרשות המבצעת, השרים, או רשויות מקומיות, באמצעות צווים, תקנות וחוקי עזר עירוניים.
		נועדה ליישם חוקים שחוקקה הכנסת (חקיקה ראשית) על ידי פירוט והסדרת נושאים טכניים.
		חקיקת משנה חייבת להתאים לחקיקה הראשית ואינה יכולה לסתור אותה.
		נתונה לפיקוח ועדות הכנסת.
	ההבדלים בין סוגי החקיקה	מה ההבדלים בין חקיקה ראשית לחקיקת משנה? לחצו כאן
		מה הבדל בין תקנה לחוק עזר? לחצו כאן
	נושא	תוכן
	הסמכות השיורית של הממשלה	"הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת" (חוק יסוד: הממשלה).
		הממשלה מוסמכת לפעול בכל תחום שאינו מוקצה לגורם אחר, אך אסור לה לפגוע בזכויות אדם מכוח הסמכות השיורית ללא הסמכה מפורשת בחוק.
	עקרונות דמוקרטיים בעבודת הממשלה	שלטון החוק: הממשלה אחראית על חקיקת משנה ופועלת בהתאם לחוק.
		שלטון העם: רוב שרי הממשלה הם חברי כנסת שנבחרו בבחירות דמוקרטיות.
		הגבלת השלטון: הממשלה נושאת באחריות בפני הכנסת והציבור.
		הכרעת הרוב: ההחלטות בממשלה מתקבלות לפי רוב.
		מקור העוצמה: חוק יסוד הממשלה מסמיך את הממשלה, כולל התקנת תקנות לשעת חירום.
	תקנות לשעת חירום	נועדו להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום שירותים חיוניים.
		גוברות על חוקים רגילים (למעט חוקים חסינים כמו חוקי יסוד: כבוד האדם וחירותו, חופש העיסוק והכנסת).
		מחייבות אישור והגשה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
		ניתן להתקינן רק במצב חירום מוכרז, שמתחדש מדי שנה.
	אחריות ממשלתית משותפת	הממשלה כולה נושאת באחריות על כל החלטותיה ופעולותיה.
		השרים מחויבים למרות הממשלה ולהחלטותיה.
		אינם רשאים למתוח ביקורת פומבית על החלטות הממשלה או להצביע נגדן בכנסת.
		הממשלה אחראית בפני הכנסת והציבור.
	האחריות המיניסטריאלית של שר בממשלה	האחריות המוחלטת של כל שר על הנעשה בתחום משרדו, כולל מחדלים, גם אם לא היה מודע להם או אם נעשו בניגוד למדיניותו והוראותיו.
		הכנסת רשאית לדרוש מן השרים הסבר על פעולות משרדיהם. השרים מחויבים להתייצב ולהסביר את פעולותיהם בפני הכנסת (בוועדות או במליאה).
		האחריות היא ציבורית בלבד (מול הציבור והכנסת), ולא משפטית.
		כל הפעילויות, ההחלטות והמחדלים בתחומי אחריות משרדו של השר.
		להשוואה בין אחריות ממשלתית לאחריות מיניסטריאלית. לחצו כאן
היועץ המשפטי לממשלה	תחום אחריות	תיאור התפקיד
	שמירה על שלטון החוק	אחראי לשמירה על עקרון שלטון החוק ועל האינטרס הציבורי, כולל הגנה על זכויות האדם והאזרח.
	ייעוץ משפטי לממשלה	מנחה ומייעץ לממשלה ולמשרדיה בתחום המשפטי.
		מוודא שהצעות חוק ופעולות הממשלה תואמות את עקרונות שלטון החוק במובן המהותי ונעשות בצורה ראויה.
	ייצוג המדינה בבתי משפט	מייצג את המדינה במקרים בהם המדינה תובעת אזרחים בגין עבירות על החוק או כאשר מוגשות תביעות נגד המדינה.
	החלטה על העמדה לדין	אחראי לקבלת החלטות על הגשת כתבי אישום נגד אזרחים, כולל עבירות פליליות והחלטות בעלות אופי ציבורי רחב.
	תפקידים נוספים	פועל כמפקח על פעולותיה המשפטיות של הממשלה, מוודא שאלה תואמות את עקרונות הדמוקרטיה, ומטפל במקרים משפטיים מורכבים או בעלי משמעות חוקתית.
הרשות השופטת	הכללים המבטיחים את אי תלותה (עצמאותה) של הרשות השופטת:
	מרות החוק	השופט כפוף רק להוראות החוק ופוסק לפיהן. אסור לקבל הנחיות מגורם חיצוני כלשהו (חוק יסוד: השפיטה).
	עקרון הסוביודיצה	איסור על פרסום מידע ושיח ציבורי הנוגע להליך משפטי פעיל, פרט לעובדות יבשות, במטרה למנוע השפעה על מהלך המשפט ותוצאותיו.
	מינוי שופטים	שופטים ממונים על ידי נשיא המדינה בהתאם לבחירה של ועדה מקצועית הכוללת נציגי שלוש הרשויות ונציגים מקצועיים מלשכת עורכי הדין.
	שכר השופטים	שכר נקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת, לא על ידי הרשות המבצעת. נאסר על השופטים לעבוד בעבודה נוספת.
	תקופת כהונה	שופטים מכהנים עד גיל 70 (פרישה חובה). קיצור הכהונה אפשרי רק במקרים נדירים בידי ועדה מיוחדת של שופטים.
	מקום כהונה	שינוי מקום כהונתו של שופט אפשרי רק באישור נשיא בית המשפט העליון או בית הדין המשמעתי לשופטים.
	חסינות השופטים	שופטים נהנים מחסינות; תביעה פלילית נגדם דורשת את אישור היועץ המשפטי לממשלה.
	הדחת שופט	הדחת שופט אפשרית רק בבית דין משמעתי, ורק במקרה של עבירות חמורות. פסקי דין אינם עילה להדחה.
	איסור על תפקידים פוליטיים	שופטים מנועים מלכהן בתפקידים פוליטיים (חבר כנסת, מועצה מקומית או כל תפקיד פוליטי אחר).
	תפקיד בג"ץ וסמכויותיו:
	תפקיד בג"ץ	דן בעניינים הדורשים סעד לצדק ושאינם בסמכות של בית משפט או בית דין אחר. פועל להגן על זכויות האדם, האזרח והקבוצה, ובוחן פגיעות בזכויות או חריגות סמכות מצד רשויות השלטון.
	מנגנון פעולתו	בג"ץ פועל כערכאה ראשונה ואחרונה, בוחן עתירות שהוגשו אליו, ואינו פועל ביוזמתו. רק שלושה שופטים יכולים לדחות עתירה, ובכך נשללת זכות הערעור.
	סמכויות בג"ץ	בג"ץ מוציא צווים המנחים רשויות כיצד לפעול או מבטלים את החלטותיהן.
	סוגי צווים	1. צו על תנאי – מחייב רשות להופיע ולנמק את פעולתה.
		2. צו ביניים – מקפיא מצב עד סיום הדיון.
		3. צו הביאס קורפוס – מורה על שחרור אדם שנעצר שלא כדין.
		4. צו עשה/אל תעשה – מורה לרשויות לבצע פעולה או להימנע ממנה.
		5. צו איסור/צו בירור – עוסק בהחלטות של בתי דין ייעודיים או ביטולן.
		6. צו החלטי – מנחה רשויות לאחר סיום הדיון ומקבל את העתירה.
	ביקורת שיפוטית	בג"ץ מפרש את החוק וקובע אם הייתה עבירה או חריגה ממנו. מאז חקיקת חוקי היסוד "כבוד האדם וחירותו" ו"חופש העיסוק", בג"ץ פוסל חוקים הסותרים חוקים אלה ומתייחס לחוקי היסוד כאל חוקה בפועל. ביקורת שיפוטית נוגעת גם לרשויות המבצעות והמחוקקות.
	אקטיביזם שיפוטי	מדיניות מרחיבה שבה בג"ץ מתערב בהחלטות הרשות המבצעת והמחוקקת כאשר פעולותיהן סותרות את חוקי היסוד או פוגעות בזכויות דמוקרטיות. לדוגמה: פסילת חוקים, תקנות או מינויים.
	המחלוקת על האקטיביזם	תומכים באקטיביזם רואים בו כלי למניעת פגיעה בזכויות ויישום עקרון הפרדת הרשויות. מתנגדים טוענים כי פגיעת בג"ץ בהחלטות הכנסת מהווה פגיעה בריבונות העם ובכוחה של הרשות המחוקקת.
יסודות חוקתיים של ישראל	נושא	תיאור
	יסודות חוקתיים	מערכת עקרונות, נורמות וכללים לפעולת המדינה. במדינות דמוקרטיות, מעוגנים לרוב בחוקה. בישראל, היסודות החוקתיים מעוגנים בהכרזת העצמאות ובחוקי היסוד.
	הכרזת העצמאות	מסמך יסוד המבטא את ערכי המדינה ומחויבותה לזכויות אדם.
	ויכוחים סביב חוקי יסוד	– שאלת החוקה: האם יש לכונן חוקה בישראל. – פשרת הררי (1950): הכנסת תחוקק חוקי יסוד בשלבים.
	חוקי יסוד	כוללים 14 חוקי יסוד, המתווים את היסודות החוקתיים של המדינה.
	הבדלים בין חוק יסוד לחוק רגיל	1. מעמד: חוק יסוד עליון (שריון, פסקת הגבלה). 2. תוכן: עוסק בחזון, מבנה השלטון, זכויות אדם. 3. צורה: כותרת "חוק יסוד", ללא שנת חקיקה.
	חוקי יסוד בנוגע לזכויות אדם	חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – מגן על זכויות יסוד כמו חיים, קניין, חירות אישית. חוק יסוד: חופש העיסוק – מבטיח חופש כלכלי.
	חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו	נחקק ב-1994. מגן על זכויות בסיסיות (חיים, קניין, פרטיות), כולל פסקת הגבלה אך ללא סעיף שריון.
	חוק הלאום (2018)	מעגן את ישראל כמדינת הלאום היהודי. מאפייניו: – מעמד השפה העברית, סמלי המדינה, לוח השנה העברי, ירושלים כעיר הבירה, זיקה לעם היהודי בתפוצות.
	חוק השבות (1950)	מעניק זכות עלייה לישראל ליהודים ולבני משפחתם. מגדיר יהודי כ"מי שנולד לאם יהודייה או נתגייר ואינו בן דת אחרת".
	ויכוחים סביב חוק השבות	– "מיהו יהודי": שיוך דתי/לאומי, תיקים כמו רופאייזן ושליט. – שאלת הגיור: גיורים לא אורתודוקסיים. – סעיף הנכד: זכאות בני משפחה רחוקים. – שוויון: האם החוק מפלה או מבחין?