הגדרה
הגישה הכלכלית-חברתית של מדינה דמוקרטית מתייחסת לאופן שבו המדינה מתייחסת לכלכלה ולרווחה החברתית של אזרחיה. היא משקפת את הערכים, העקרונות והמדיניות הכלכלית והחברתית שעל פיהם פועלת המדינה.
שני ערכים חשובים במשטר הדמוקרטי הם חירות ושוויון.
חירות: כל אדם זכאי לחיות את חייו כרצונו, כל עוד הוא לא פוגע בזכויות של אחרים. זה כולל חופש הביטוי, חופש התנועה וחופש הדת.
שוויון: כל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם. זה אומר שכולם זכאים לשוויון בפני החוק, שוויון הזדמנויות ושוויון חברתי.
המתח בין חירות לשוויון: לפעמים, חירות ושוויון יכולים להתנגש. למשל, חופש הביטוי יכול לפגוע ברגשות של קבוצות מיעוט. כדי לפתור סתירות כאלה, יש צורך למצוא איזון בין שני הערכים, תוך התחשבות בזכויות של כל האזרחים.
הגישות הכלכליות-חברתיות המרכזיות
הגישה הליברלית: מדגישה את החירות הכלכלית של הפרט, תחרות שוק חופשי ומינימום התערבות ממשלתית. היא סבורה שהשוק הוא המנגנון הטוב ביותר לחלוקת משאבים.
הגישה הסוציאל-דמוקרטית: שמה דגש על שוויון חברתי, צדק חברתי וסולידריות. היא תומכת במעורבות ממשלתית נרחבת כדי לצמצם פערים חברתיים ולהבטיח רווחה לכול.
