Skip to content

מדינה יהודית

קטגוריהתיאור
ההיבט המשפטי
של מדינת ישראל
כמדינה יהודית
חוקים דתיים– חוק שעות עבודה ומנוחה: שבת ומועדים כימי מנוחה.
– חוק בתי דין רבניים: נישואין וגירושין לפי ההלכה.
– חוק חג מצות: איסור הצגת חמץ ברשות הרבים בפסח.
חוקים למען מדינת הלאום היהודי– חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום היהודי: סמלים, שפה, התיישבות יהודית.
– חוק השבות: זכות כל יהודי לעלות לישראל.
– החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם: זיכרון השואה ואחריות ליהודים בעולם.
חוקים בהשראת מורשת יהודית– חוק יסודות המשפט: הכרעה משפטית לפי עקרונות מורשת ישראל
המרחב הציבורי:
שפה, לוח שנה
וסמלי המדינה
סמלי המדינה– סמל המדינה: מנורת בית המקדש, ענפי זית, השם "ישראל".
מבטא את התקווה, העצמאות והשלום.
– דגל המדינה: צבעי התכלת-לבן כסמל לטלית ולמורשת יהודית,
מגן דוד כסמל יהודי מסורתי.
– המנון המדינה ("התקווה"): מבטא את שאיפת העם היהודי לחירות
ולשיבה לארץ ישראל.
השפה העברית– שפת המדינה הרשמית; כלי לביטוי אישי ולאומי,
ערך תרבותי בלאומיות היהודית.
– בחקיקה: העברית זוכה לעדיפות; דוגמא: חוק האזרחות (1952).
– במציאות: השפה הערבית זוכה למעמד מיוחד (מטבעות, שטרות, תעודות זהות).
לוח השנה העברי– חוק השימוש בתאריך העברי (1968): חובה לציין תאריך עברי במסמכים רשמיים.
תחוםתוכן והסדרמעמד והשלכות
סטטוס קוושמירת כשרותמוסדות ממלכתיים (כמו משרדי ממשלה וצה"ל) מחויבים לשמירה על כשרות.יושם בחקיקה חלקית; מהווה בסיס לחוקי כשרות
במקומות ציבוריים ומוסדות רשמיים.
שבת כיום מנוחהיום שבת הוגדר כיום המנוחה הרשמי ליהודים במדינת ישראל.יושם בחוק שעות עבודה ומנוחה; סוגיה ציבורית
במחלוקת בנוגע למרחב הציבורי ולתחבורה ציבורית בשבת.
חינוך דתי אוטונומיהוענק מעמד עצמאי לחינוך הדתי, המאפשר לזרמים חרדיים להמשיך לפעול בהתאם
להשקפת עולמם עם התערבות מינימלית של המדינה.
חלק מהמדיניות החינוכית; מעלה דיונים סביב שילוב מקצועות
ליבה בחינוך החרדי.
נישואין וגירושיןיהודים יתחתנו ויתגרשו בהתאם להלכה היהודית, בסמכותם
הבלעדית של בתי הדין הרבניים.
מעוגן בחוק בתי הדין הרבניים; מגביל נישואין אזרחיים
ליהודים בישראל, נושא למחלוקות משמעותיות בציבור.
הזהויות השונות
בחברה היהודית
בישראל
זהותאחוז מכלל האוכלוסייה וערכים מרכזייםמאפיינים ייחודיים
הציבור החרדי9%; אמונה בהשגחה אלוהית, לימוד תורה כערך עליון,
מרות הרבנים. קיים מגוון קבוצות (ליטאים, חסידים, ספרדים).
הסתגרות לצד פתיחות חלקית בעבודה ובטכנולוגיה.
מערכת חינוך נפרדת. רוב הגברים פטורים מצה"ל.
חלק מתנגדים לקיום המדינה כחילונית.
הציבור הדתי-לאומי11%; אמונה בהשגחה אלוהית ושמירת מצוות,
השתלבות מלאה במדינה, פתיחות לתרבות מודרנית.
שני זרמים: דתיים מודרניים (שילוב מודרני),
חרדים לאומיים (שמרנות). רואים במדינה התחלת הגאולה.
המסורתיים37%; גיוון בשמירת מצוות – ממסורתיים דתיים ועד לא דתיים,
חיבור למסורת מתוך רצון משפחתי ועממי.
משתלבים בכל תחומי החיים, גישה אוהדת לתרבות מערבית.
אין הגדרה נבדלת לקהילה זו.
הזרם הקונסרבטיבימיעוט; התאמה של ההלכה למציאות משתנה, חופש דת,
שוויון מגדרי, הדגשת נישואים לא מעורבים וגיור כהלכה.
מיעוט בארץ אך זרם מרכזי ביהדות העולם.
גיוון בפרשנות להלכה וביחס לשוויון מגדרי.
הזרם הרפורמימיעוט; בחירה חופשית בקיום מצוות, דגש על מצוות שבין אדם לחברו,
שוויון מלא לנשים בפולחן, גישה פתוחה בנישואי תערובת.
מיעוט בארץ אך זרם מרכזי ביהדות העולם.
רבנים ורבות, אי הפרדה מגדרית בתפילה.
חילונים43%; אי מחויבות לדת או ממסד דתי,
ריבונות האדם וחירות כערכים עליונים,
חיבור למסורת כערך תרבותי ולא כצו דתי.
מייצגים את ליבת החברה הישראלית;
גיוון באמונה – מאי אמונה ועד מאמינים שאינם שומרים מצוות.
הגורמים
לשסע הדתי
גורם לשסעעמדת הצדדיםהיבטים ייחודיים
גיוס בחורי ישיבותהחרדים: הגנה על הסדר "תורתו אומנותו" בשל חשיבות לימוד התורה.
חילוניים וד"לים: הסדר לא שוויוני הפוגע בחלוקה הוגנת בנטל.
השסע מושתת על פער בין ערך "תורה מול נטל".
הציבור החילוני מצפה לשוויון,
והציבור החרדי מגן על הזהות הדתית והמסורתית.
מעמד אישי (נישואין וגירושין)דתיים: שמירה על אחדות העם וזיהוי נישואין יהודיים בהלכה.
חילוניים ואחרים: החוק פוגע בחירויות פרט כמו נישואין אזרחיים וזוגות חד-מיניים.
קושי משמעותי לעולים, פסולי חיתון וזוגות עם זיקה דתית שונה.
מוביל לעיתים לנישואין מחוץ לגבולות המדינה.
מעמד זרמים לא אורתודוקסייםאורתודוקסים: התנגדות להכרה בזרמים רפורמיים וקונסרבטיביים.
רפורמים וקונסרבטיביים: דרישה לשוויון דתי והכרה מוסדית בזרמיהם.
הדיון סובב שאלות גיור, מינוי רבנים והרכבי מועצות דתיות.
זרמים אלו מובילים תהליכי גיור מהירים המוכרים
בעולם אך לא בישראל.
צביון השבת במרחב הציבורידתיים: קדושת השבת וצביונה לפי ההלכה.
חילוניים: שבת כיום מנוחה חופשי, עם פעילות ציבורית ופרטית מגוונת לפי בחירה.
המתח מתבטא בנושאים כמו תחבורה ציבורית,
תרבות ופנאי בשבת. פתרונות מוצעים לעיתים ברמה מקומית
(למשל, תחבורה בסופי שבוע בערים מסוימות).
חקיקה דתיתדתיים: עיגון ערכי הלכה בחקיקה (חזיר, חמץ, בתי הדין הרבניים).
חילוניים: התנגדות לכפייה דתית בשם זכויות וחופש דת ומדת.
הקונפליקט קשור לעיצוב אופי המדינה היהודית דמוקרטית
מול חופש פרט במרחב הציבורי.
דרכי התמודדות
עם השסע הדתי –
אתגר החיים
המשותפים
דרךפירוט ודוגמות
עקרון ההסכמיותיצירת אמנות מוסכמות כמו ה"סטטוס קוו" להבטחת כבוד הדדי בציבוריות הישראלית.
פלורליזם חינוכימתן אוטונומיה לתכני חינוך (למשל, חינוך חרדי עם דגש על לימודי קודש).
רשות מקומית כזירה לניהולדוגמאות: תחבורה ציבורית בשבת בערים מסוימות,
הגבלת פעילות דתית אחרת ברשויות אחרות.
חיזוק הקשרים החברתייםמפגשים והיכרות אישית בין אוכלוסיות חילוניות ודתיות,
לדוגמה: פרויקטים לחיזוק הדו-שיח בציבוריות.
הדילמות העיקריות
של יהדות התפוצות
מרכיב זהותמאפיינים מרכזייםאתגרים ודילמות
זהות אזרחיתיהודי התפוצות רואים עצמם כאזרחי המדינות שבהן הם חיים, פועלים
לפי חוקי המדינות ומשולבים בחברה המקומית.
לעיתים קיים מתח בין נאמנותם לארץ המוצא לבין נאמנותם
לעם היהודי ולמדינת ישראל.
זהות לאומיתתחושת שייכות לעם היהודי, כולל זיקה לישראל ומחויבות לשאר יהודי העולם,
מתוך תפיסה של הלאום היהודי כחלק מזהותם האישית.
מתחים עשויים להתעורר כאשר המדינה המקומית נוקטת עמדה
שמנוגדת לאינטרסים של מדינת ישראל או של העם היהודי כולו.
זהות דתיתחיבור למסורת, לאמונה ולאורח חיים יהודי – משתנה בין זרמים כמו אורתודוכסי,
רפורמי וקונסרבטיבי.
מתחים בין דרישות הדת לבין חוקי המדינה או החברה המקומית
(למשל: שבת, כשרות).
האחריות והמחוייבות
של ישראל והתפוצות
תחוםמאפיינים מרכזיים
אחריות המדינה לתפוצות– חוק השבות והאזרחות: זכות לכל יהודי לעלות לישראל ולקבל אזרחות.
– מוסדות רשמיים: הסתדרות ציונית עולמית, משרדים ממשלתיים
לתפוצות וקליטת עלייה.
– סיוע ליהודים במצוקה ברחבי העולם.
– חוק פלילי המאפשר ענישה על פגיעה ביהודים מחוץ לישראל על רקע יהדותם.
יחס התפוצות למדינה– זהות: תחושת קרבה והזדהות עם ישראל, לעיתים עם דילמות של נאמנות כפולה
(ישראל מול מדינת המוצא).
– תמיכה פוליטית: ארגונים ושדולות המשפיעים על ממשלות לתמוך בישראל.
– תמיכה כלכלית: תרומות לפעילויות בישראל לאורך השנים.
– מאמצים לחיזוק הזדהות: פרויקטים כמו "תגלית" ושליחי הסוכנות היהודית.