מיעוטים וזהות המדינה - אזרחות בקלות

הנושא	קבוצה	גודל, מאפיינים ומיקום	מעמד ומאפיינים ייחודיים
המיעוטים הלאומיים/האתניים בישראל	ערבים	כ-20% מאזרחי המדינה. הרוב מוסלמים (כ-90%, מהם 15% בדואים). מיעוטם נוצרים. חלקם מזדהים כפלסטינים. מתגוררים בעיקר בצפון, במשולש ובנגב (בדואים).	שילוב במדינה ובחברה לצד תהליכי בידול והזדהות עם המאבק הפלסטיני.
	נוצרים	פחות מ-2% מאזרחי המדינה. משתייכים לזרמים שונים בנצרות (קתולים, אורתודוכסיים, מארונים ועוד). מתגוררים בעיקר בגליל ובחיפה.	מעמד כלכלי גבוה יחסית, חלקם משתתפים בשירות צבאי או לאומי, מיעוט מזהים עצמם כארמים.
	דרוזים	פחות מ-2% מאזרחי המדינה. דת ייחודית וסודית. רובם נאמנים למדינה ומשרתים בצה"ל ובמערכות הביטחון. מתגוררים בגליל, בכרמל ובצפון רמת הגולן.	הדרוזים ברמת הגולן נמנעים לרוב מקבלת אזרחות ישראלית ומשתתפות בבחירות.
	צ'רקסים	מיעוט קטן (כמה אלפים), מוסלמים סונים שמוצאם מהקווקז. דוברים שפה שאינה ערבית. מתגוררים בשני כפרים בגליל: כפר קמא וריחניה.	הזדהות מלאה עם מדינת ישראל, משרתים בצה"ל ומשולבים בחיי המדינה ובתחומים שונים.
	סוגים	תחום	ביטויים
	ביטויי קבוצות מיעוט במרחב הציבורי	שפה ערבית	עד לחקיקת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום היהודי, לשפה הערבית היה מעמד מיוחד. כיום, העברית היא השפה הרשמית, אך פסיקת בג"ץ מחייבת ששלטי חוצות בערים מעורבות ייכתבו גם בערבית.
		דת	ימי חג של המיעוטים מוכרים להם כימי חופשה על פי חוק. חוק השמירה על המקומות הקדושים מבטיח שמירה על כל המקומות הקדושים ומגן על חופש הגישה והרגשות כלפי מקומות אלו.
		תרבות	חוק חינוך ממלכתי מחייב חינוך לכבוד למורשת ולזהות התרבותית של כל קבוצה. כתוצאה מכך, תוכניות הלימודים כוללות הוראת מורשת ודת של המיעוטים.
	ביטויי קבוצות מיעוט בהיבט המוסדי	בתי דין	בני העדות הלא יהודיות כפופים לשיפוט דתי של בתי הדין על פי דתם בנושאי נישואין וגירושין, בהתאם לחוק בתי הדין הרבניים.
		חינוך	למיעוטים מערכות חינוך נפרדות המתנהלות בשפתם, המותאמות לצרכיהם התרבותיים והדתיים.
		מוסדות דת	החוק בישראל מכיר בחופש הפולחן של כלל אזרחי המדינה, ומבטיח את זכותם לקיים את חגיהם, מצוותיהם ומנהגיהם הדתיים, בהתאם להכרזת העצמאות.
	תחום	תיאור	הסבר
השסע הלאומי	הצדדים בשסע		המתח בין אזרחי ישראל היהודיים לבין אזרחי ישראל הערבים, הנובע מסיבות היסטוריות, דתיות, חברתיות ופוליטיות.
	אתגרי החיים המשותפים	הסכסוך היהודי-ערבי והסכסוך הישראלי-פלסטיני	משפיעים על ערביי ישראל בשל השתייכותם הלאומית והדתית.
		זהות ישראל כמדינת לאום יהודית	מייצרת מתחים נוספים.
	עמדות לפתרון השסע	ניהול השסע	לצמצום פגיעתו ביחסים.
		פתרון השסע	באמצעות היענות לצרכי המיעוט הערבי והגעה להסכמות הוגנות.
	אפשרויות להסכמות ופשרות	חינוך לסובלנות	חינוך כל המגזרים לקבלת האחר במדינה יהודית ודמוקרטית.
		זכויות קבוצה	הקפדה על חירויות הפרט והרחבה של זכויות תרבותיות וחברתיות למיעוט הערבי.
		ייצוג הולם	קידום ייצוג לערבים בשירות המדינה ובחברות ממשלתיות.
		העדפה מתקנת	השקעות תקציביות, חינוך, תרבות וייצוג פוליטי לערבים.
		שיטת בחירות יחסיות	ייצוג פוליטי הוגן לקבוצות שונות, כולל המיעוט הערבי.
	עמדה	מאפיינים עיקריים
עמדות שונות לגבי אופייה הרצוי של מדינת ישראל	מדינת לאום יהודית אתנית-תרבותית דמוקרטית	ישראל מדינתו של העם היהודי בישראל ובתפוצות.
		המדינה מבטאת את זכותו של הלאום היהודי להגדרה עצמית.
		מדיניות ההגירה מאפשרת עלייה לכל יהודי (חוק השבות).
		עברית שפה רשמית (חוק הלאום).
		מחויבות לשוויון זכויות לכלל האזרחים (במישור הפרט).
		הכרה בזכויות קבוצתיות לקבוצות אתניות-תרבותיות מסוימות.
	מדינת לאום אתנית-תרבותית לא דמוקרטית	מדינת לאום לעם היהודי בלבד.
		מתן עדיפות ליסוד היהודי על פני היסוד הדמוקרטי.
		אי-מחויבות לשוויון זכויות מלא לכל אזרחי המדינה.
		גרסה קיצונית: שלילת אזרחות מהאזרחים הערבים.
	מדינה דו-לאומית דמוקרטית	מדינה המזוהה עם הלאום היהודי והערבי במידה שווה.
		שינוי סמלי המדינה לזהות שווה לשני הלאומים.
		ביטול מוסדות ציוניים כמו הסוכנות היהודית.
		מדיניות הגירה שוויונית ליהודים וערבים.
		ביטול חוק השבות ומתן זכות שיבה לערבים.
	מדינת לאום אזרחית דמוקרטית	זהות המדינה מבוססת על אזרחות בלבד, ללא קשר לקבוצה אתנית.
		ביטול הזיקה של המדינה לקבוצה יהודית או תרבותית מסוימת.
		חפיפה מלאה בין אזרחות ללאומיות.
		מדיניות הגירה ללא העדפה לקבוצה מסוימת (ביטול חוק השבות).